<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פט"ז</h1>
<h2>דף ט.</h2>
גרסינן פ' השותפין שרצו אמר רב אסי לעולם אל ימנע אדם עצמו משלישית השקל בשנה שנאמר (נחמיה י' ל"ג) והעמדנו עלינו מצות לתת שלישית השקל בשנה. יהיה זה לחשבון הר"ם ג' דרהם בשנה.
<h2>דף צ.</h2>
פרק איזהו נשך (ב"מ ס' ב') חטים בדינר זהב הכור, וכן השער. ירושלמי (שם ה"א) א"ר אבא בר סימונא והוא השער היפה לעולם, פחות מכן ווי לזבונא יתר מכן ווי למזבנא. דינר זהב הוא כ"ה דינרי כסף, הכור ל' סאין, יצא כל סאה ה' מעין. סאה ביציה קמ"ד. חומר היא המדה היותר גדולה שבמדות בני ישראל, והיא מדה מכילה משקל ע"ב אלף זוז, אם כן שדה אחוזה זרע חומר שעורים נפדה בחמשים שקל כסף, ויהיה זה סלע ופנדיון לשנה אל מ"ח שנה, ושנה אחרונה היא בסלע לחוד. וזה נ' שקלים נ' סלעים, והם פדיון חומר שעורים שהם שלשים סאין, תן מן החמשים מ"ט למ"ט שנה, ישאר שקל, עשה ממנו פונדיונין יהיו מ"ח, תן עוד לכל שנה פנדיון ויהיו סלע ופנדיון לשנה, אלא שנה אחת לבד בסלע בלא פנדיון, וזה אע"פ שהפירות שוים כמה. לתך הוא חצי חומר, והיא מדה מכילה משקל ל"ו אלף זוז, וכמוהו היה פסכתר וכדאיתא מסכת תמיד פ"ה (מ"ה). וקיסטא דמוריסא דע"ז (ל"ד ב'), קורין לו קסט בערבי, בפתחות הקו"ף. ומשקלו אלף וג' מאות וחמשים דרהם. ואמרינן פרק ערבי פסחים (פסחים ק"ט א') אמר רבי יצחק קיסטא דמורייסא דהות בצפורא הות לוגא למקדשא, ובה משערין רביעית לפסח. בת ואיפה. לאבן גנאח בשרשים, שתי מדות אלו הם שוות שנאמר (יחזקאל מ"ה י"א) איפה והבת תוכן אחד יהיה, אלא שהאיפה מדת היבש והבת מדת הלח. וכל אחת מהם עשירית החומר כמו שכתוב מעשר חומר הבת, ועשירית החומר האיפה. משקל מה שמודדין בכל אחת מהם שבעת אלפים ומאתים זוז. ומה שאמרו פרק מציאת האשה (כתובות ס"ח א') הבת נוטלת עישור נכסי, סימן לדבר מעשר החומר, הבת. עומד, עשירית האיפה, והיא מדה מכילה ז' מאות ועשרים זוז. עשרון הוא עומר. סאה שלישית האיפה. קב, ששית (האיפה) [הסאה]. לוג, רביעית קב, והוא ששה ביצים.
מסכת כריתות פרק קמא (ה' ב') הרבה ניסים נעשו בשמן המשחה מתחלתו ועד סופו לא היה אלא י"ב לוג וכו'. וגבי נר חנוכה אמרינן (שבת כ"א ב') עד דכליא רגלי דתרמודיא, כתב הר"מ ז"ל (פ"ד מחנוכה ה"ה) שהוא שעור חצי שעה אחר שקיעת החמה. אם כן לפי חשבון זה שעור מדת השמן הוא שמינית ביצה, שהרי אמרו (מנחות פ"ט א') חצי לוג שמן לנרות המנורה, והם דולקות מערב עד בקר דהיינו י"ב שעות. וחצי לוג הוא ג' ביצים, כל ד' שעות ביצה, כל שעה רובע ביצה. כל חצי שעה שמינית ביצה, וזה לכל פתילה. כור הוא החומר והוא ל' סאין. קפיזה הוא פחות מעשרון. כוז פפא הוא קבה בת תלתא קפיזי, וכדאיתא פרק המוכר את הספינה (ב"ב צ' ב'). עוד שם (פ"ט ב'), אבל עושה הוא סאה וחצי סאה תרקב וחצי תרקב קב וחצי קב ורובע ותומן וחצי תומן ועוכלא, וכמה הוא עוכלא אחד מחמשה ברובע וכו'. זה הקב כ"ד ביצה, חצי שנים עשר, רבעו ו', שמינית ג', חצי שמינית ביצה ומחצה, עוכלא ביצה וחומש ביצה. ובמשקל הזוז, לפי מה שקדם איפה, ז' אלפים ור' זוז. סאה אלפים וארבע מאות זוז. קב, ד' מאות זוז. חצי קב מאתים זוז. ליטרא, גדרה הרי"ף ז"ל מאה זוז, והוא המנה גם כן, אם כן היא רביעית הקב. שמינית הקב, חמשים זוז. חצי שמינית הקב, כ"ה זוז. אוקיא של דמשק היא משקל חמשים דרהם, אם כן לחשבון זה הליטרא היא שלש אוקיא מדמשק בשוה. וחצי קב, ו' אוקיא. קב, י"ב אוקיא והוא ליטרא. סאה, ו' ליטרא. איפה, י"ח ליטרא, והכל מדמשק בזמננו זה. ואחר שידעת כמה קירט יש בדרהם, וידעת שהזוז הוא דרהם וחצי, תוכל להעריך הליטרא בכל מקום שתרצה. ובכל ארץ כנען מצרים וסוריא עושין בליטרא שלהם י"ב אוקיא, אבל מספר דרהמי האוקיא נהרא נהרא ופשטיה, וזה כי אוקיאת ירושלים ולוד ושכם ס"ו דרהם ושני שלישי דרהם אחד, אוקיאת בית שאן וטבריה ע"ה דרהם, אוקיאת גלעד וארצו מאה דרהם, אוקיאת בבל ומצרים שנים עשר דרהם וחצי. והככר, מאה ליטרא.
סוף מסכת בבא בתרא (קס"ו ב') אמר רב פפא פשיטא ספל מלמעלה וקפל מלמטה, הכל הולך אחר התחתון. בעי רב אמי קפל מלמעלה וספל מלמטה מאי, מי חיישינן לזבוב או לא תיקו. פירש, ספל סאה, קפל קב ופלגא. פרס, לפי מקומו, פעם הוא חצי מנה, פעם שלשה ביצים, חציים ביצה ומחצה. ואמרינן כל האוכלין מצטרפין לפסול [את הגויה] כבחצי פרס, וכדאיתא סוף מסכת מקוואות (פ"י מ"ז) ופרק בכל מערבין (עירובין כ"ט א'). פרק כיצד מברכין (ברכות ל"ז ב') כתב רש"י (ד"ה והוא) פרס ארבעה ביצים, שהאכילה שמונה. כתב ה"ב תורת הבית כמה שעור אכילת פרס יש אומרים ד' ביצים ויש אומרים שלשה ביצים, ולזה דעתי נוטה. וכן פרק כיצד משתתפין (עירובין פ"ג א') כמה שעור חצי פרס שתי ביצים חסר קימעא. ובתוספתא מסכת מקואות פרק (ז') [ח'] (ה"ב) וכמה הוא חצי פרס שתי ביצים חסר קימעא דברי רבי יהודה, רבי יוסי אומר שתי ביצים צוחקות, רבי שיער שתי ביצים ועוד. הין מדה מחזקת אלף מאתים זוז, וכן היו במקדש, בזך, טני וזולתם. רביעית, כלומר רביעית לוג, ביצה ומחצה. וכן התם (ב"ב צ' א') במדת לח עושה הין וחצי הין ושלישית הין ורביעית הין, לוג וחצי לוג ורביעית ושמינית ואחד משמונה בשמינית וזהו קרטוב. פי', לוג ו' ביצים, חציו ג' ביצים, רביעיתו ביצה ומחצה, שמיניתו חצי ביצה ורביעיתה, ושמינית זה השמינית הוא הקרטוב. אם כן ברביעית יש י"ו קרטוב, ויהיה הקרטוב חצי שמינית הרביעית.
<h2>דף קסה:</h2>
ברם פעמים יאמר בתורה כסף וירצה בו משקל גרה שהוא המשקל היותר קטן שבתורה, וכדאמרינן ריש פרק שבועת הדיינין (שבועות ל"ט ב') כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים והאי כסף הוא גרה, והגרה הוא מעה וכן תרגומו (שמות ל' י"ג). וכן פירש רש"י (שבועות ל"ח ב' ד"ה שתי) שתי כסף שתי מעות דהא שתי לשון נקבה הוא והן שליש דינר, דשש מעה כסף דינר. ואמרינן הטענה שתי כסף מה כלים שנים אף כסף שנים, והם שני מעין. וכן הראיה מעה כסף וחגיגה שתי כסף לב"ה, בכל אלו נזכר כסף ולקחוהו חכמים בשם מעה. וא"כ יש תמה על מאי דאמרינן פרק גט פשוט (בבא בתרא קס"ה ב') כסף אין פחות מדינר כסף, ואימא נסכא דכתב מטבע, ואימא פריטי, אמר רב נחמן באתרא דלא סגי פריטי דכספא, אמאי לא אמרינן נמי הכא מעה. ומסתברא שמעה אין בה צורת מטבע כלל אלא שהיא חתיכה של כסף משקלה י"ו שעורה, ומאחר דשני ליה וכתב ליה מטבע תו לא אקשי ואימא מעה דלית ליה צורה. וזו ההלכה שנויה מסכת מנחות פרק בתרא (ק"ז א'), וכן מסכת שקלים ירושלמי פרק שלשה עשר שופרות (פ"ו ה"ד) דתנן הרי עלי זהב לא יפחות מדינר זהב, אמר רבי אלעזר והוא שהזכיר צורה אבל לא הזכיר צורה מביא אפילו צינורא בעלמא. ופירוש צינורא, ברזל שעל ראש הכוש שטווין בו. ובמנחות (שם) אמרינן צינורא קטנה של נחשת למאי חזי, אמר אביי שמוחטין בה פתילות ומקנחין בה את הנרות, וכן מחטין וצינורות.
